How To Wire An Israeli Electrical-Socket

Diagram Of Connections You Need To Do,
In-Order To Match The New Israeli Electrical-Standard Of Electric Socket|Outlet|Plug.

האיור הבא מפרט את החיבורים, אותם עליך לבצע
על מנת לחבר בהצלחה שקע ותקע על פי הסטנדרט הישראלי החדש

Wiring An Israeli/European Plug/Socket/Outlet חיבור שקע/תקע ישראלי/אירופי

טריק לשיפור לחם-קל של בר-אל

מאפיית בר-אל מצטיינים בהכנה של מגוון מאפים מיוחדים, נטולי גלוטן ודלי-קלוריות,
הגרסה שלהם של לחם דל-קלוריות עם גרעיני צ’ייה פופולרית מאוד
, והיא אלטרנטיבה בריאה ומומלצת עבור צרכני אוכל-בריאות, שומרי משקל וסוכר (דל-קלוריות) או חולי-צלייאק הרגישים לגלוטן במזון.

אפשר לרכוש את הלחמים דרך האתר שלהם או בעדן טבע-מרקט (מאוכסן במקפיאים בסמוך לסנפרוסט)

resized_לחם קל

הנה טריק קטן ופשוט לשיפור הטעם והמרקם (המעט מתפורר)

Continue reading

שנה עברית טובה (תשרי ה’תשע”ה)

שנה עברית טובה

ראש השנה

המועד שראש השנה חל בו מצוין בתורה במילים: “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ” (ויקרא כג, כד; במדבר כט, א). ככל הנראה נהגו בתקופת המקרא שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. הצירוף ראש השנה בא במקרא פעם אחת בלבד: “בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ” (יחזקאל מ, א), אך משמעותו המדויקת אינה ברורה. בלשון חכמים מציין צירוף זה את היום הראשון בשנה: “ארבעה ראשי שנים הן: באחד בניסן ראש שנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש שנה למעשר בהמה… באחד בתשרי ראש שנה לשנים ולשמיטים וליובלות…” (משנה ראש השנה א, א). בדרך כלל נתייחד בלשון חכמים הצירוף ראש השנה לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל גם בלשון ימינו.

חודשי השנה2

תרועה ותקיעה

בתורה נקרא ראש השנה יוֹם תְּרוּעָה (במדבר כט, א) וזִכְרוֹן תְּרוּעָה (ויקרא כג, כד). שני הפעלים תָּקַע והֵרִיעַ משמשים לציון השמעת קול בשופר או בחצוצרה. על פי הכתוב בבמדבר פרק י היה הבדל בין קול התקיעה לקול התרועה: “וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה… וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ“. התרועה שימשה אפוא להודעה על נסיעת המחנות ואילו התקיעה להקהלה. לפי הכתוב שם, להבחנה בין תרועה לתקיעה תפקיד נוסף: התרועה שימשה להודעה על יציאה למלחמה, ואילו התקיעה לציון שמחה: “וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת”.

גם מן המשנה מובן שקולות התקיעה והתרועה שונים הם: “שיעור תקיעה כשלוש תרועות, שיעור תרועה כשלוש יבבות” (משנה ראש השנה ד, ט). מן התלמוד עולה שהייתה הסכמה שהתקיעה היא קול רצוף, ואילו בנוגע לקול התרועה נחלקו אם הוא גניחה או יללה (ראו בבלי ראש השנה דף לד). לכן נוהגים על פי כל האפשרויות: גניחה = “שברים”; יללה = “תרועה”; גניחה ויללה = “שברים תרועה”.

שופר

יש הסוברים שהמילה שׁוֹפָר מציינת ביסודה את הזָכרשופרשבעִזים או בכבשים, כפי שאפשר ללמוד ממשמען של מילים קרובות בשפות שמיות אחרות. ייתכן שמילה זו קשורה למילה צָפִיר (צְפִיר עִזים) שפירושה תַּיִשׁ. ממשמעות זו של המילה שׁוֹפָר התפתחה כנראה ההוראה המוכרת לנו: קרן האַיִל. גם המילה יוֹבֵל מציינת ביסודה אַיִל, אך לצד הצירוף ‘קרן היובל’, שפירושו קרן האַיִל, משמשת במקרא באותה הוראה המילה יוֹבֵל לבדה.

שירבו זכויותינו כרימון

בעת אכילת ררימוןימון בסעודת ראש השנה נוהגים לומר “יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון”. בספרות חז”ל משמשים בהקשר דומה לשונות של מלאוּת ורֶצף: “כפלח הרמון רקתך – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון” (בבלי ברכות ט ע”א), “…ריקנין שבכם רצופין מצוות ומעשים טובים כרימון הזה” (שיר השירים רבה ד, ד). גרגר הרימון קרוי בלשון חכמים פֶּרֶד (בכמה כתבי יד של המשנה הניקוד הוא פְּרָד) או פְּרִידָה, והמוציא את הגרגרים מכונה מְפָרֵד: “מְפָרְדִין רימונים לעשותן פרד וסוחטין ענבים לעשותן צימוקין” (תוספתא שביעית ו, כט).

 שנה טובה

כרטיסי ברכה לראש השנה מכונים בציבור “שנות טובות” לעומת הריבוי שנים טובותבמשמעות הרגילה. בלשון התקנית ראוי לומר גלויות שנה טובה או כרטיסי שנה טובה, אך כיום מקובל יותר לשלוח מִסְרֵי שנה טובה בדואר האלקטרוני ואפילו מִסְרוֹנֵי שנה טובה בטלפון הנייד.

resource